מחשוב קוונטי והשפעתו על שוק ההון: רועי רוסטמי מביט אל העתיד
בעוד שוקי ההון והסוחרים ברחבי העולם ממקדים את תשומת ליבם במאבק היומיומי באינפלציה, בהצהרות הריבית של הבנקים המרכזיים ובתנודות מחירי האנרגיה, מתחת לפני השטח מתחולל מרוץ חימוש טכנולוגי שקט, כזה שעתיד להגדיר מחדש את יחסי הכוחות הגלובליים ואת עצם קיומה של המערכת הפיננסית כפי שאנו מכירים אותה. רועי רוסטמי, סוחר פיננסי בעל ניסיון של למעלה מ-15 שנים בשוקי ההון, מביט מעבר לרעשי הרקע של המסחר היומי אל עבר האופק, והוא מזהה שם מהפכה בסדר גודל היסטורי: מהפכת המחשוב הקוונטי.
עבור רוסטמי, שאת ניסיונו המעשי גיבה בתואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במנהל עסקים בהתמחות במימון מאוניברסיטת תל אביב, המאבק על העליונות הכלכלית כבר אינו נמדד רק בנתוני תפוקה. "במשך עשורים," מסביר רוסטמי, "סין עשתה צעדי ענק שהביאו אותה להיות הכלכלה השנייה בעולם, והקונצנזוס היה שזה רק עניין של זמן עד שתעקוף את ארה"ב. אבל אז השתנה שם המשחק. פתאום, יכולת הייצור ההמונית לא חשובה כמו היכולות הטכנולוגיות המתקדמות של מחשוב קוונטי ו-AI, שהשאירו את סין מאחור."
ההבנה הזו, שהכוח האמיתי במאה ה-21 לא יימדד בחביות נפט או במכולות פלדה, אלא ביכולת חישוב, היא המפתח להבנת האופן שבו רוסטמי מנתח את העתיד. המחשוב הקוונטי אינו רק "מחשב מהיר יותר"; זוהי פרדיגמה חדשה לחלוטין.
במחשב קלאסי, יחידת המידע הבסיסית היא "ביט", שיכול להיות 0 או 1. במחשב קוונטי, יחידת המידע היא "קיוביט" (Qubit), שיכול, בזכות תכונות קוונטיות כמו "סופרפוזיציה", להיות 0, 1, או שניהם בו-זמנית. היכולת הזו מאפשרת למחשבים קוונטיים לבצע סוגים מסוימים של חישובים – במיוחד פתרון בעיות אופטימיזציה ופירוק מספרים לגורמים – במהירות אקספוננציאלית, כזו שאפילו מחשב-העל החזק ביותר כיום לא יוכל להשתוות אליה, גם אם יפעל במשך מיליארדי שנים.
זהו לא מדע בדיוני. זהו מרוץ חימוש גיאופוליטי בין ארה"ב, סין וגושים נוספים. וכפי שניסיונו של רועי רוסטמי בפיקוד וניהול בחיל הים לימד אותו, כאשר טכנולוגיה צבאית אסטרטגית חדשה מגיעה (כמו ספינת טילים חדשה או מערכת מכ"ם מתקדמת), היא משנה את כל מאזן הכוחות. שוק ההון, במקרה הזה, הוא לא רק צופה מהצד – הוא אחד משדות הקרב המרכזיים, והוא גם המטרה העיקרית.
החלק הראשון: האיום הקיומי – כשטכנולוגיית "ג'יוג'יטסו" מאיימת לשבור את המערכת
כדי להבין את ההשפעה, רועי רוסטמי מנתח קודם כל את האיום. כמי שמתעניין באומנויות לחימה, אוהב UFC וג'יוג'יטסו, רוסטמי רואה במחשוב הקוונטי את "טכניקת הג'יוג'יטסו" האולטימטיבית. "בג'יוג'יטסו," הוא מסביר, "אתה לא מנצח בכוח גס. אתה מנצח על ידי מציאת נקודת התורפה, המינוף, ה'בריח' שגורם לכל המערכת של היריב לקרוס, גם אם הוא חזק ממך פיזית."
המערכת הפיננסית הגלובלית כולה – כל העברה בנקאית, כל עסקה בכרטיס אשראי, כל מסחר מאובטח בבורסה, כל תקשורת ממשלתית וצבאית – מבוססת על הצפנה. ההצפנה הזו (כמו RSA) נשענת על "בריח" מתמטי אחד: הקושי העצום של מחשבים קלאסיים לפרק מספרים גדולים מאוד לגורמיהם הראשוניים. זוהי נקודת התורפה.
אלגוריתם קוונטי בשם "אלגוריתם שור" (Shor's Algorithm) תוכנן ספציפית כדי לפתור את הבעיה הזו. ברגע שמחשב קוונטי יציב וגדול מספיק יהפוך למבצעי, הוא יוכל, תיאורטית, לפצח את ההצפנות הללו תוך דקות או שעות.
"המשמעות עבור סוחר היא בלתי נתפסת," אומר רוסטמי. "זה אומר שכל מושג ה'אמון' במערכת הדיגיטלית מתאדה. זה אומר שמישהו יכול לזייף הוראות מסחר, לרוקן חשבונות בנק, או לגנוב סודות מסחריים של כל חברה בבורסה. זהו כאוס מוחלט."
הסתירה הפנימית: קריפטו תחת אש קוונטית
האיום הזה הופך להיות אישי ומורכב במיוחד עבור רוסטמי, לאור אסטרטגיית ההשקעה האלטרנטיבית שלו. "אני מקצה חלק קטן מהתיק למטבעות מובילים כמו ביטקוין, לצד השקעה בפרויקטים חדשניים בבלוקצ'יין," הוא משתף. אלא שהבלוקצ'יין, וביטקוין בראשו, מאובטחים בדיוק על ידי אותה טכנולוגיית הצפנה (Elliptic Curve Cryptography) שנמצאת בסכנה קוונטית.
האבטחה של "ארנק" ביטקוין מבוססת על זוג מפתחות: מפתח ציבורי (הכתובת) ומפתח פרטי (הסיסמה). קל מאוד לגזור את המפתח הציבורי מהפרטי, אבל כמעט בלתי אפשרי קלאסית לעשות את ההפך. מחשב קוונטי, תיאורטית, יוכל לעשות בדיוק את זה: לקחת כתובת ציבורית עם יתרה גדולה, ולחשב לאחור את המפתח הפרטי שלה, ובכך לגנוב את כל הכספים.
"זוהי סתירה מרתקת," מנתח רוסטמי. "אני משקיע בביטקוין כגידור מפני חוסר האחריות של בנקים מרכזיים כמו הפדרל ריזרב, אבל הטכנולוגיה העתידית מאיימת על הגידור הזה עצמו."
כמובן, התעשייה מודעת לכך, וכבר מתקיים מרוץ חימוש מקביל לפיתוח "קריפטוגרפיה פוסט-קוונטית" (PQC) – שיטות הצפנה חדשות שיהיו עמידות גם בפני מחשבים קוונטיים. "ההשקעה האמיתית," אומר רוסטמי, "היא לא רק בקריפטו, אלא גם בחברות הסייבר והפרוטוקולים שיהיו הראשונים ליישם PQC. מי שיפתח את המנעול הקוונטי-רגיל הבא, יחזיק במפתח לכלכלה הדיגיטלית החדשה."
החלק השני: ההזדמנות – "אלפא" קוונטי בשוק ההון
מול האיום הקיומי הזה, ניצבת הזדמנות בסדר גודל דומה. רועי רוסטמי, כאיש מימון וסוחר, יודע שכל שינוי פרדיגמה טכנולוגי יוצר "אלפא" (תשואה עודפת) אדיר לראשונים שמאמצים אותו. אם שנות ה-2000 היו שייכות למסחר האלגוריתמי ושנות ה-2010 למסחר מבוסס AI, שנות ה-2030 יהיו שייכות למסחר הקוונטי.
היכולות של מחשוב קוונטי לפתור בעיות אופטימיזציה מורכבות תהפוך כלים פיננסיים קיימים למיושנים, ותייצר סוג חדש של "קוסמים" בוול סטריט.
1. סימולציה וניהול סיכונים: לראות את כל העתידים האפשריים
שוק ההון בנוי על הערכת סיכונים, במיוחד בתמחור נכסים מורכבים כמו אופציות ונגזרים. הכלי המרכזי לכך כיום הוא "סימולציית מונטה קרלו", שבה מחשב מריץ מיליוני תרחישים אפשריים לעתיד כדי להגיע למחיר ה"הוגן" של הנכס.
"זוהי שיטה טובה, אבל היא איטית ומוגבלת," מסביר רוסטמי. "היא כמו לנסות להבין אוקיינוס על ידי דגימת כמה אלפי טיפות מים. מחשב קוונטי יוכל, תיאורטית, להריץ סימולציה של כל תרחיש אפשרי, בו-זמנית, בזכות הסופרפוזיציה. הוא יוכל לתת לך לא רק הערכה, אלא את התשובה המדויקת."
קרן גידור או בנק השקעות שיחזיקו ביכולת כזו יוכלו לנהל סיכונים בצורה מושלמת. הם ידעו בדיוק מהו הסיכון בכל רגע נתון בתיק שלהם, ויוכלו לתמחר נגזרים מורכבים בדיוק של אגורה. זהו יתרון לא הוגן שיהפוך את כל המתחרים ללא רלוונטיים.
2. אופטימיזציה של תיק השקעות
אחת הבעיות הקלאסיות במימון היא בניית התיק ה"יעיל" האולטימטיבי: כיצד להקצות הון בין אלפי מניות, אג"חים וסחורות, כדי לקבל את התשואה המקסימלית עבור רמת סיכון נתונה?
"זוהי בעיית אופטימיזציה קומבינטורית אדירה," אומר רוסטמי, איש ה-MBA במימון. "ככל שאתה מוסיף יותר נכסים ומתאמים, מספר האפשרויות גדל אקספוננציאלית. מחשבים קלאסיים פשוט 'נתקעים' ומסתפקים בפתרונות 'טובים מספיק'. מחשב קוונטי יוכל לסרוק את כל מרחב האפשרויות ולמצוא את הפתרון האופטימלי האחד והיחיד. הוא יוכל לבנות את התיק המושלם."
3. העתיד של ה-AI: מכונות שיבינו את השוק
רוסטמי כבר זיהה את ה-AI כאחד משני מנועי הכוח של העתיד (לצד QC). אבל השניים האלה נועדו לעבוד יחד. אימון מודלי בינה מלאכותית, במיוחד מודלי למידה עמוקה, הוא תהליך חישובי אינטנסיבי. מחשוב קוונטי (דרך Quantum Machine Learning או QML) יוכל להאיץ את תהליך האימון הזה בסדרי גודל.
התוצאה תהיה מודלי AI חזקים לאין שיעור מאלה של היום. "אם ה-AI של היום," אומר רוסטמי, "יכול לזהות דפוסים פשוטים במסחר, ה-AI הקוונטי יוכל לזהות מתאמים סמויים, מורכבים, בין אלפי משתנים – מחירי סחורות, סנטימנט ברשתות חברתיות, תנועות גיאופוליטיות ומזג אוויר – ולחזות תנועות שוק ברמת דיוק שנראית לנו היום קסומה."
ואולי, בבוא היום, הוא יוכל אפילו לפצח את האתגר הגדול מכולם: "אולי הוא סוף סוף יוכל להבין מה הפדרל ריזרב הולך לעשות," צוחק רוסטמי. "למרות שגם מחשב קוונטי יתקשה כנראה למדל פסיכולוגיה אנושית ופוליטיקה. אבל הוא בהחלט יוכל למדל את ההשפעות הכלכליות של כל צעד שהפד יעשה, בצורה מיידית ומדויקת יותר מכל אקונומטריסט אנושי."
החלק השלישי: הפילוסופיה של המשקיע הקוונטי
אז איך אדם כמו רועי רוסטמי, שרגליו נטועות חזק בקרקע – איש משפחה מראשון לציון, ששיחק כדורגל עם החבר'ה מהשכונה בגיל 35 ומחובר לכלבתו "שפרה" – ניגש לנושא שנשמע כמו מדע בדיוני? התשובה טמונה בשילוב הייחודי של הרקע והאינטרסים שלו.
1. הראש הפתוח של ג'ו רוגן ומידברן
"אני מעריץ את ג'ו רוגן ומאוד אוהב לשמוע אותו," משתף רוסטמי. הסיבה היא לא דעה ספציפית, אלא הפורמט: היכולת לשבת שלוש שעות ולהקשיב בראש פתוח לפיזיקאי, ביולוג, או פילוסוף שמציג רעיון רדיקלי. באותו אופן, ההליכה שלו לאירועי מידברן מאז 2018 חושפת אותו לתרבות של "מה אם?" – של יצירתיות שפורצת גבולות.
"כדי להשקיע בעתיד," אומר רוסטמי, "אתה לא יכול להיות מקובע. אתה חייב להיות מוכן לקבל רעיונות שנשמעים 'מוזרים' או 'בלתי אפשריים'. מי שפסל את האינטרנט ב-1995 כי זה נראה לו כמו צעצוע, הפסיד. מי שפוסל היום מחשוב קוונטי כי זה 'מסובך מדי', יחמיץ את המהפכה הגדולה הבאה. אתה חייב את הסקרנות הזו."
2. המשמעת של הג'ודוקא
מצד שני, ראש פתוח לבדו מוביל להשקעות פזיזות. רוסטמי, שהיה סגן אלוף ישראל לנוער בג'ודו, הוא איש של משמעת ויסודות. "בג'ודו," הוא מסביר, "אתה לומד שנים את היסודות, את הנפילות, את הטכניקה. רק אז אתה יכול לבצע הטלה מורכבת. אותו דבר בהשקעות. אני לא קופץ על כל סטארט-אפ קוונטי שמבטיח הרים וגבעות."
ההשקעה בתחום הקוונטי היא הימור "הון סיכון" (VC) בסיכון הגבוה ביותר. 99% מהחברות ייכשלו. רוסטמי ניגש לזה במשמעת:
- פיזור סיכונים: הוא לעולם לא ישים את כל כספו על סקטור אחד, בטח לא על סקטור ספקולטיבי כזה. זוהי תוספת קטנה לתיק.
- השקעה ב"אתים והמכושים": במקום להמר על איזו חברת QC תנצח, הוא יעדיף להשקיע בעקיפין: בחברות הענק (גוגל, IBM, מיקרוסופט) שמשקיעות בזה מיליארדים, או בחברות שמייצרות את הרכיבים הקריטיים (כמו מערכות קירור-על, לייזרים מדויקים, או חברות הסייבר שמפתחות PQC).
- סבלנות: "בג'ודו אתה לומד לחכות לרגע הנכון, לא לפעול באימפולסיביות," הוא אומר. "זוהי השקעה ל-10 או 15 שנה, לא למסחר יומי."
3. הגידור האולטימטיבי: העולם האמיתי
וזה מביא אותנו לנקודה המרכזית באסטרטגיה של רועי רוסטמי. מה קורה בתרחיש הקיצוני שבו מחשב קוונטי אכן שובר את כל המערכת הפיננסית הדיגיטלית – את הבנקים, את הבורסות, ואפילו את הביטקוין? מהו "חוף המבטחים" האמיתי?
כאן, כל שאר ההשקעות האלטרנטיביות של רוסטמי מתגלות לא רק כ"גיוון", אלא כ"ביטוח" קיומי.
- נדל"ן מניב: "אני משקיע בנכסים מניבים באזורים מתפתחים," הוא מציין. "בניין דירות פיזי, עם דיירים שמשלמים שכר דירה, לא יכול 'להיפרץ' על ידי מחשב קוונטי. הערך שלו מוחשי. הוא מייצר תזרים בעולם האמיתי."
- אמנות עכשווית: "חלק מההשקעות שלי מתמקדות באמנים עכשוויים מבטיחים." יצירת אמנות פיזית, נדירה, שתלויה על קיר, היא "מחסן ערך" (Store of Value) שקיים כבר מאות שנים. ערכה נקבע על ידי נדירות ותרבות, והוא בלתי תלוי לחלוטין בעולם הדיגיטלי.
ההבנה הזו, שמול האיום הדיגיטלי האולטימטיבי, הגידור הטוב ביותר הוא העולם הפיזי, המוחשי, היא אולי התובנה החשובה ביותר. החיבור של רוסטמי לדברים "אמיתיים" – בין אם זה הניסיון שלו בספארי בדרום אפריקה, שם ראה מערכות אקולוגיות פיזיות, או הטיולים עם כלבתו "שפרה" – הוא לא רק תחביב, הוא עוגן פילוסופי.
סיכום: מבט אל העתיד הבלתי נמנע
עבור רועי רוסטמי, המחשוב הקוונטי הוא לא שאלה של "אם", אלא של "מתי" ו"מי". זוהי טכנולוגיה בעלת פוטנציאל כפול: היא מאיימת לרסק את היסודות שעליהם בנויה הכלכלה הדיגיטלית כולה, ובמקביל היא מציעה כלים רבי עוצמה ליצירת ערך, לניהול סיכונים ולחיזוי שוק ברמה שלא הכרנו.
כסוחר וכמנהל סיכונים, הוא נערך לשני התרחישים. הוא עוקב אחר מרוץ החימוש הגיאופוליטי, מתוך הבנה שהמדינה שתנצח בו תזכה בעליונות כלכלית לשנים קדימה. הוא מנתח את ההזדמנויות הספקולטיביות בסקטור, במשמעת ובסבלנות של לוחם ג'ודו.
אך חשוב מכל, הוא מבין את שבריריותו של העולם הדיגיטלי. בעודו מקצה חלק קטן מהתיק שלו לחדשנות הדיגיטלית הקיצונית ביותר (קריפטו ו-QC), הוא מגדר את ההימור הזה על ידי עיגון רוב התיק האלטרנטיבי שלו בנכסים המוחשיים, העתיקים והאמינים ביותר: אדמה, לבנים, ואמנות. כי בסופו של יום, כפי שרועי רוסטמי מבין היטב, "גיוון השקעות הוא המפתח להצלחה", ובעידן הקוונטי, הגיוון החשוב ביותר עשוי להיות בין העולם הדיגיטלי לעולם האמיתי.
תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.
