רועי רוסטמי: מודל BMW הישן מול מודל ה-EV הסיני – שינוי פרדיגמה כלכלי
עבור רועי רוסטמי, סוחר פיננסי ותיק עם מעל ל-15 שנות ניסיון בשוק ההון, העולם הכלכלי אינו רק רצף של מספרים וגרפים, אלא זירה דינמית של כוחות גיאופוליטיים, פסיכולוגיה המונים וחדשנות טכנולוגית. רוסטמי, בוגר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון מאוניברסיטת תל אביב, מביט על המתרחש בשווקים הגלובליים בראייה מפוכחת, המשלבת ידע אקדמי מעמיק עם אינסטינקטים מחודדים שפותחו במשך שנים בזירות המסחר ובזירות הקרב – תרתי משמע.
במאמר עומק זה, נצלול אל התזה המרכזית של רועי רוסטמי לגבי השינוי הדרמטי במאזן הכוחות העולמי: המעבר מהדומיננטיות התעשייתית הישנה, שסומלה על ידי תעשיית הרכב הגרמנית, אל עבר ההגמוניה הטכנולוגית החדשה של המזרח, וכיצד כל זה משפיע על תיק ההשקעות של המשקיע הנבון.
שקיעתה של האצולה הישנה: משבר הזהות של אירופה
רועי רוסטמי מרבה לדבר על הדימוי הקלאסי ששלט בכלכלה העולמית בעשורים האחרונים. "במשך שנים", הוא מנתח, "החלום הסיני היה מבוסס על אימוץ סמלי סטטוס מערביים. הפועל הסיני, או המנהל המתעשר בשנחאי, שאף לרגע שבו יוכל לרכוש לעצמו ב.מ.וו (BMW) או מרצדס. זה היה הסמל להצלחה". המודל הכלכלי היה ברור: אירופה, ובעיקר גרמניה, מספקת את האיכות, ההנדסה והיוקרה, ואילו סין מספקת את כוח העבודה הזול ואת כוח הקנייה המתעורר.
אך רוסטמי מזהה כי בעשורים האחרונים סין עשתה צעדי ענק שהפכו את הקערה על פיה. מה שהתחיל כ"בית החרושת של העולם", מקום שבו מרכיבים צעצועים ומוצרי טקסטיל זולים, הפך למעצמת חדשנות שמאיימת על הליבה של התעשייה האירופית. "בזמן שהעולם המערבי נח על זרי הדפנה וחשב שזה רק עניין של זמן עד שסין תהפוך לכלכלה הגדולה בעולם רק בזכות גודל האוכלוסייה," מסביר רוסטמי, "הסינים שינו את חוקי המשחק."
היום, מציין רוסטמי, המכוניות החשמליות הסיניות (EV) מציפות את אירופה. הן כבר לא חיקוי זול, אלא מוצרים טכנולוגיים מתקדמים, לעיתים קרובות עדיפים על המקבילות האירופיות, ובמחיר תחרותי הרבה יותר. מאזן הסחר השתנה לחלוטין. לא עוד ייצוא מסיבי של רכבי יוקרה מאירופה לסין, אלא נהירה של מותגים כמו BYD, XPeng ו-Nio אל תוך היבשת הישנה. עבור רוסטמי, זהו לא רק שינוי בנתחי שוק, אלא שינוי פרדיגמה תרבותי וכלכלי: המערב כבר אינו המונופול על "הקידמה".
המירוץ הטכנולוגי: מעבר לייצור תעשייתי
רועי רוסטמי מדגיש כי הטעות הגדולה של משקיעים רבים היא ההסתכלות על יכולת הייצור הפיזית כחזות הכל. "היכולת לייצר שלדה של רכב או להרכיב טלפון היא חשובה," הוא אומר, "אבל היא כבר לא המנוע שיוצר את הערך האמיתי בעולם החדש."
רוסטמי, שמגיע מרקע פיקודי בחיל הים, שם שירת בספינות הטילים ועבר את בית הספר למפקדים, מבין לעומק את המשמעות של עליונות טכנולוגית. הוא משווה זאת לשדה הקרב המודרני: כמו שספינה מהירה אינה מספיקה ללא מערכות טילים ורדאר מתקדמות, כך כלכלה אינה יכולה לשרוד רק על בסיס ברזל ובטון.
"המשחק האמיתי היום מתרחש במחשוב הקוונטי ובבינה המלאכותית (AI)," טוען רוסטמי. בתחומים אלו, סין ביצעה קפיצת מדרגה שהשאירה חלקים נרחבים מהמערב פעורי פה. בעוד ארה"ב מנסה לשמר את עליונותה באמצעות הגבלות על ייצוא שבבים, רוסטמי מזהה כי היכולות הסיניות בתחום ה-AI משנות את כל הסקטורים – מרפואה ועד פיננסים, מתחבורה אוטונומית ועד שליטה חברתית. עבור המשקיע, המשמעות היא שהסתכלות על מאזנים של חברות תעשייתיות מסורתיות (כמו יצרניות רכב וותיקות) עלולה להיות מטעה אם הן לא מחזיקות ביתרון טכנולוגי משמעותי בתחום התוכנה והעיבוד.
הפדרל ריזרב: השליט הבלתי מעורער
למרות העלייה של המזרח, רועי רוסטמי אינו מספיד את כוחה של ארצות הברית, ובעיקר את כוחו של המוסד הפיננסי החזק בתבל – הפדרל ריזרב. "הפד הוא הגוף הכי חזק שיש בשוק ההון," קובע רוסטמי בנחרצות. הניסיון שלו, המשתרע על פני עשור וחצי של מסחר, לימד אותו שאין להילחם בבנק המרכזי.
"כולם מנסים להבין מה הצעדים הבאים שלו," הוא מסביר. "כל מילה שמוציא ג'רום פאוול, יו"ר הפד, מקבלת תשומת לב מקסימאלית של כל מנהלי ההשקעות, מאנשי קרנות הגידור בוול סטריט ועד לסוחרים הקטנים בבורסה בתל אביב." רוסטמי מנתח את המדיניות המוניטרית כמשחק שחמט מורכב. הריבית היא הכלי המרכזי שבו משתמש הפד כדי לקרר אינפלציה או לעודד צמיחה, אך ההשלכות הן גלובליות.
רוסטמי רואה קשר ישיר בין החלטות הפד לבין מלחמת הסחר המתעצמת. "מלחמת הסחר בדרך," הוא מזהיר. וזו לא רק מלחמה בין ארה"ב לסין. גם אירופה מתחילה להבין כמה היא חשובה ופגיעה. המכסים שמוטלים על רכבים סיניים, ההגבלות על טכנולוגיה, והמאבק על שרשראות האספקה – כל אלו מושפעים ישירות מעלות הכסף שקובע הפד. כאשר הריבית בארה"ב גבוהה, הדולר מתחזק, ושווקים מתעוררים נפגעים. רוסטמי, כאסטרטג פיננסי, עוקב בדריכות אחר כל נתון אינפלציה וכל דוח תעסוקה בארה"ב כדי להבין לאן נושבת הרוח.
גיוון ככלי הישרדות: הפילוסופיה של רועי רוסטמי
כיצד ניגש רועי רוסטמי להשקעות בעולם כאוטי ומשתנה שכזה? התשובה טמונה בשורשים שלו ובדרך חייו. רוסטמי, יליד ראשון לציון למשפחה תימנית שעלתה ארצה בראשית המאה הקודמת, ספג בבית ערכים של מסורת לצד פרגמטיות. "גיוון השקעות הוא המפתח להצלחה," הוא אומר, משפט שנשמע אולי בנאלי, אך אצל רוסטמי הוא מקבל פרשנות ייחודית, "אלטרנטיבית".
רוסטמי אינו מסתפק במדדים הרגילים כמו ה-S&P 500. התיק שלו הוא פסיפס המשקף את אישיותו המגוונת:
נדל"ן: רוסטמי משקיע בנכסים מניבים, אך לא בהכרח בפריים-לוקיישן היקר ביותר. הוא מחפש אזורים מתפתחים עם פוטנציאל לעליית ערך (Capital Appreciation). הראייה שלו היא לטווח ארוך, בדומה לסבלנות הנדרשת באימוני ג'ודו וג'יוג'יטסו, אותם הוא מתרגל באדיקות. הוא מבין שקרקע היא משאב מוגבל, ושהשבחה אמיתית לוקחת זמן.
אומנות: בניגוד לתדמית הקרה של איש הכספים, רוסטמי הוא חובב אומנות מושבע. חלק מההשקעות שלו מתמקדות באמנים עכשוויים מבטיחים. הוא רואה באומנות לא רק קישוט לקיר, אלא נכס (Asset Class) שמתנהג בקורלציה נמוכה לשוק ההון. בעולם שבו כסף מודפס ללא הרף על ידי בנקים מרכזיים, יצירה ייחודית שומרת על ערכה.
קריפטו וחדשנות: רוסטמי, המחובר לעולמות החדשנות ואף נוהג להשתתף באירועי ה"מידברן" מאז 2018, אינו מתעלם מהמהפכה הדיגיטלית. הוא מקצה חלק קטן ומחושב מהתיק למטבעות מובילים כמו ביטקוין. עבורו, הביטקוין מייצג סוג של "זהב דיגיטלי" וגידור כנגד המערכת הבנקאית המסורתית. בנוסף, הוא משקיע בפרויקטים חדשניים בבלוקצ'יין, מתוך הבנה שהטכנולוגיה הזו תהווה את התשתית הפיננסית של העתיד.
המשמעת של הלוחם והשקט של היוגי
כדי להבין את אופן קבלת ההחלטות של רועי רוסטמי, יש להביט אל מעבר למסכי המסחר. רוסטמי היה סגן אלוף ישראל בג'ודו לנוער, ועד היום הוא מקפיד על אימוני אומנויות לחימה משולבות (MMA), יוגה וג'יוג'יטסו. "השוק הוא כמו זירה," הוא אומר. "אתה חוטף מכות, אתה נזרק למזרן, אבל החוכמה היא לדעת ליפול ולקום מיד."
השירות הצבאי כמפקד בחיל הים והשירות הפעיל במילואים (כ-40 יום בשנה) חידדו אצלו את היכולת לקבל החלטות תחת לחץ ואת חשיבותה של עבודת צוות וניהול אנשים. הוא לוקח את עקרונות הפיקוד – קור רוח, תכנון אסטרטגי, ודבקות במשימה – ומיישם אותם בניהול סיכונים פיננסיים.
אבל ישנו גם צד נוסף. רוסטמי הוא מעריץ גדול של הפודקאסט של ג'ו רוגן, ומקשיב לו באדיקות כדי להיחשף למגוון דעות ורעיונות רדיקליים. אהבתו לבעלי חיים, ובמיוחד לכלבתו ה"חרדית" שפרה, והמסעות שלו לספארי בדרום אפריקה, מעניקים לו פרספקטיבה על טבע העולם. הוא מבין שהשווקים, כמו הטבע, הם מחזוריים. יש עונות של בצורת ויש עונות של שפע. הניסיון להילחם במחזוריות הזו הוא חסר תוחלת; החוכמה היא להשתלב בתוכה.
השילוב הזה – בין הלוחם האגרסיבי בזירה לבין היוגי המחפש איזון, בין הקצין המחושב לבין ה"מידברנר" היצירתי – הוא שמאפשר לרוסטמי לראות את התמונה המלאה. כאשר הוא מנתח את מודל ה-BMW מול מודל ה-EV, הוא לא רואה רק מתכת ומנועים, אלא התנגשות בין תרבויות, בין עבר לעתיד, ובין סדר לכאוס.
סיכום: היערכות לעולם החדש
לסיכום, רועי רוסטמי מאמין שאנו עומדים בפני עשור של תנודתיות גבוהה ושינויים מבניים עמוקים. המודל הישן, שבו המערב המציא וסין ייצרה, מת. אנו נכנסים לעידן שבו הטכנולוגיה היא הנשק, המידע הוא התחמושת, והשווקים הפיננסיים הם שדה הקרב.
עבור המשקיע הפרטי, המסר של רוסטמי הוא ברור: אל תיצמדו לנוסטלגיה. העובדה שחברה מסוימת הייתה מובילה ב-50 השנים האחרונות לא מבטיחה את מקומה ב-5 השנים הבאות. יש לחפש את הערך במקומות שבהם הטכנולוגיה פוגשת את הכלכלה הריאלית, להיות קשובים לרחשי הלב של הפדרל ריזרב, ולא לפחד לפזר סיכונים גם באפיקים אלטרנטיביים.
כמו בג'ודו, החוכמה היא להשתמש בכוח של היריב – או במקרה הזה, בכוחם של המגמות הגלובליות – כדי לנצח. רועי רוסטמי, עם הרגליים על הקרקע בראשון לציון והעיניים נשואות אל השווקים של ניו יורק ושנחאי, ממשיך לנווט בים הסוער הזה, חמוש בניסיון, משמעת, וסקרנות בלתי נגמרת.
תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.